עונת 1992

אחרי חמש עונות, נפרדה הפועל פ"ת מאברהם גרנט שחתם במכבי ת"א והוחלף בזאב זלצר. הקפטן הותיק, איתן בודניוק, פרש ממשחק, ובתוספת פציעה של ניר לוין בפתיחת העונה (שהתאושש אך לא שיחזר את היכולת הגבוהה שהציג עונה קודם לכן) התקשתה הקבוצה לשחזר את היכולת שהציגה בעונות הקודמות. העונה נפתחה בניצחון ביתי על הפועל בא"ש, ואחריה שלוש תוצאות תיקו, כולל 3:3 דרמטי מול מכבי ת"א בו חזרה הפועל פעמיים מפיגור בדרך ליתרון 2:3, עד שאבי נמני הצעיר השווה בפנדל בדקה ה-90 והשלים שלושער. במחזור ה-5 ניצחה הפועל את מכבי יבנה וטיפסה למקום השלישי בטבלה, אבל שבוע לאחר מכן הפסידה בנתניה. ניצחון על בית"ר ת"א קירב את הקבוצה למרחק של נקודה אחת בלבד מן הפסגה, אבל תוצאות תיקו מול בני יהודה והפועל י-ם הרחיקו אותו בשנית. ניצחון 0:1 על הפועל ת"א במחזור ה-10 העלה שוב את האפשרות של מאבקי צמרת, אפשרות שנזנחה במהרה עם שני הפסדים בתוצאה 2:1, בחיפה ובבא"ש, שהבהירו כי העונה הזו כבר לא ממש מזכירה את העונות שקדמו לה. בדרבי שנערך במחזור ה-13 כבש מני בסון את השער היחיד במשחק והפועל ניצחה, מה שלא קרה בשני המשחקים הבאים, מול צפרירים חולון ומכבי ת"א, שבכל אחד מהם נאלץ רפי כהן להוציא שלושה כדורים מן הרשת. עם ארבעה הפסדים בחמישה משחקים צנחה הפועל עד למקום התשיעי בטבלה, ולמזלה היריבה הבאה היתה מכבי יבנה החלשה, וניצחון החוץ עליה החזיר את הקבוצה לחלק העליון של הטבלה. אחרי ששבתה מכיבוש במשך שבועיים, בתיקו מול נתניה במחזור ה-17 וההפסד לבית"ר ת"א שבוע לאחר מכן, המאבק היחיד שנותר בליגה הוא על מקום בפלייאוף העליון. ניצחונות על בני יהודה והפועל י-ם משערים לקראת סיום המשחק ושתי תוצאות תיקו מול הפועל ת"א ומכבי חיפה הספיקו כדי להשיג את המטרה. מכיוון שהיה ברור כי מכבי ת"א בדרך לאליפות בטוחה, ומכיוון שגם בני יהודה היתה רחוקה מהקבוצות שמתחתיה, לא נותר עניין מיוחד עבור הפועל במשחקי הפלייאוף מעבר לשאלה היכן תדורג בטווח המקומות 3-6. העניין עבר למשחקי הגביע שנפתחו בינתיים עם ניצחון 0:5 על דלית אל-כרמל וניצחון כפול וקליל על הפועל אשקלון (המשחקים בשלבי שמינית ורבע הגמר שוחקו בשיטה של בית-חוץ באותה תקופה). בשלב רבע הגמר התארחה מכבי נתניה בפ"ת במשחק הראשון, ומני בסון כבש בדקה ה-80 את שער הניצחון. כעבור ארבעה ימים בנתניה שוב העלה בסון את הפועל ליתרון, הפעם במחצית הראשונה, ובמחצית השנייה שני שערים של נתניה הספיקו לה כדי לנצח את המשחק אך לא כדי לעלות. קרלוס אולראן הדף בזמן הפציעות נגיחה של שוער נתניה, קובי בלדב, והפועל המשיכה לחצי הגמר בזכות יתרון בשערי החוץ. משחקי הפלייאוף המיותרים הסתיימו בינתיים, כשהפועל כובשת בסערה את המקום הרביעי, ובחצי הגמר שנערך בתחילת חודש יוני המתינה בית"ר ת"א, שדורגה חמישית. בדקה ה-40 יכל בני קוזושווילי לכבוש שער יתרון, אבל החמיץ פנדל קריטי. המשחק נכנס להארכה, וכשנותרו שבע דקות לסיומה ונראה היה שהוא בדרך לעוד כמה פנדלים קריטיים, כבש מני בסון, שחתום גם על השערים בשלב רבע הגמר, שער ניצחון ששלח את הפועל לגמר הגביע. במשחק השני גברה האלופה מכבי ת"א על מכבי חיפה, מה שהבטיח להפועל פ"ת מקום בגביע אירופה למחזיקות גביע בעונה הבאה, העונה הראשונה בה השתתפו קבוצות ישראליות בגביעי אירופה. אבל הפועל לא רצתה להסתפק בכבוד הזה, ושאפה להשיג גם את הגביע, תואר בו לא זכתה מאז עונת 1956/1957, אז ניצחה את מכבי יפו בגמר. מכבי ת"א, מצידה, נראתה כמו היריבה האחרונה שאפשר היה לקוות לה במשחק הגמר - היא זכתה באליפות בצורה קלילה ומרשימה, הפסידה שלוש פעמים בלבד ב-32 מחזורי ליגה ושאפה לסיים עונה גדולה עם תואר כפול. בניגוד לכל הציפיות, דווקא הפועל היתה זו שפתחה את המשחק בסערה ובדקה ה-16 נכנע אובארוב לנגיחה של אלי מחפוד, שצריך לעמוד על כיסא כדי להביט לו בעיניים. בדקה ה-41 השווה אלי כהן את התוצאה, אבל הפועל המשיכה לשלוט ולתקוף. עד לסיום 90 הדקות לא נכבשו שערים, בעיקר הודות לאובארוב, אבל הטירוף לא נפסק בהארכה אלא רק התגבר. אלון חזן, שלמחרת יזכה לציון 9 בעיתון, פתח מבערים באגף ימין בדקה ה-101 ושלח כדור רוחב. מני בסון, שכבש את השערים ברבע הגמר ובחצי הגמר, קבע 1:2 מקרוב. כעבור שש דקות שוב חזן פורץ באגף, הפעם משמאל, ושוב מני בסון נמצא במקום הנכון בזמן הנכון כדי לכבוש. 1:3 מדהים, ששלח את אלי מחפוד להניף ביציע הכבוד גביע ראשון להפועל אחרי 35 שנה ואלפי אוהדים מאושרים לחגוג מול העירייה.