עונת 1993

זאב זלצר הוחלף במאמן הסלובקי יאן פיברניק, צעד שניתן היה להצדיק למרות הזכייה בגביע עונה קודם לכן על רקע היכולת הבינונית שהוצגה באותה עונה, אבל שאר הצעדים שננקטו נראו רע - אלון חזן עבר למכבי חיפה, יוסי שושני עבר לבני יהודה, ומשחקי הבית עברו לאיצטדיון ר"ג. למה? כי גברי לוי חתם על הסכם עם מכבי ת"א, במסגרתו הפועל תשמש כהצגה המוקדמת של הצהובים ובתמורה תזכה ב-27.5% מההכנסות. כלכלית יתכן כי היה מדובר בצעד משתלם, אבל מבחינה מקצועית, כפי שניתן יהיה לראות בהמשך הסיכום, זו היתה מכה קשה (וזאת מבלי להזכיר את הפגיעה בכבוד המועדון בעצם הפיכת משחקיו למשחקי חימום לקראת ההצגה הראשית בכיכובה של מכבי ת"א, או ההתרחקות מאוהדי הקבוצה). לצד כל זאת, הגיע לקבוצה אדורם קייסי, שגדל בקבוצת הנוער של המועדון ולאחר מכן עבר לשנתיים בשמשון ת"א, ומיהר "לכבוש" מקום בהרכב. שחקני בית נוספים שהחלו לתפוס מקום קבוע על הדשא היו מוטי קקון ובהג'ת עודה, וגם השוער שי הס רשם הופעות ראשונות. למרות ההכנות הרעועות, ההופעה במסגרת גביע המחזיקות האירופאי, בעונה הראשונה של קבוצות ישראליות בגביע אירופה, היתה בהחלט מוצלחת. בסיבוב המוקדם הראשון ניצחה הפועל 0:2 בנורבגיה מול מחזיקת הגביע המקומית, סטרומסגודסט, ובגומלין גברה עליה שוב באותה תוצאה. בסיבוב הבא המתינה לה יריבה חזקה בהרבה - פיינורד ההולנדית, שבסיום אותה עונה אף זכתה באליפות הולנד. במשחק הראשון, שנערך ברוטרדאם, ציפו המקומיים להביס את הפועל, אבל שחקני הקבוצה עמדו בכבוד מול המטווח ההולנדי וניר לוין אף מצא את עצמו לבד מול השוער אך החמיץ. רק שלוש דקות לסיום נאלץ רפי כהן להיכנע בפעם הראשונה והיחידה במשחק זה, וההכרעה עברה לארץ. משחק הגומלין, שנערך באיצטדיון ר"ג לעיני 7,000 אוהדים, נפתח בסערה עם שער של ניר לוין כבר בדקה השלישית. בדקה ה-51 הדהים מוטי קקון הצעיר עם שער שני, והפועל עלתה ליתרון בסיכום שני המשחקים. למרבה הצער, כעבור שמונה דקות ספג רפי כהן שער שטותי מנגיחה של הנק פרייזר, ותוצאת הסיום, 1:2 לזכות הפועל, שלחה את ההולנדים לשלב הבא בזכות יתרון בשערי החוץ. במקביל, משחקי הליגה נפתחו בצורה גרועה מאד - בארבעת המשחקים הראשונים הפסידה הפועל שלוש פעמים (כשבמחזור השני בבא"ש מורחק ניר לוין ונשלח לארבעה מחזורים בחוץ), ובמשחק הנוסף, מול מכבי פ"ת, הוליכה עד לדקה ה-89 ואז ספגה שער שוויון. במחזור ה-5, ששוחק ערב משחק הגומלין מול פיינורד, נרשם ניצחון ראשון, 2:3 על בני יהודה, אבל בשני המשחקים הבאים הפסידה הקבוצה להפועל ת"א ובית"ר ת"א. במשחק התחתית מול בית"ר ת"א נרשם אירוע חריג - המדים איתם הופיעו הקבוצות למשחק היו כמעט זהים, ולכן שיחק הפועל במדי הנבחרת, שנשלפו מחדרי ההלבשה של איצטדיון ר"ג. במשחק עצמו ספג השוער שי הס, בהופעת הבכורה שלו, שערים כבר בדקה השנייה ובדקה ה-14, והפועל ירדה מתחת לקו האדום. במחזור ה-8 הפך פיגור 1:0 בדקה הרביעית לניצחון ענק בנתניה, 1:5, שהותיר מקום לאופטימיות, אבל זו נעלמה במהירות. בעשרת המשחקים הבאים צברה הפועל סיימה הפועל שלוש פעמים בתיקו, כולם ללא שערים, והפסידה בכל השאר. היא כבשה שלושה שערים בהפסד הדרמטי לבני יהודה בתוצאה 4:3, ובשאר המשחקים כבשה שני שערים בלבד. פיברניק פוטר לאחר המחזור ה-13 והוחלף בדוביד שוייצר, אבל השינוי מיאן להגיע. אחרי 18 מחזורים דורגה הפועל במקום ה-12 והאחרון עם עשר נקודות בלבד, חמש פחות מבית"ר ת"א שבמקום ה-11 המוביל לצמד משחקי מבחן מול הקבוצה שתסיים רביעית בליגה השנייה (הודות להרחבת הליגה, מיקום זה לא הוביל לירידה אוטומטית כפי שהוא מוביל בד"כ) ושמונה פחות מאשר לצפרירים חולון שבמקום ה-10. בשלב זה הגיעה סוף סוף נקודת המפנה של העונה - הפועל הפסיקה לארח באיצטדיון ר"ג, בו ניצחה פעם אחת בלבד בתשעה משחקים, וחזרה לפ"ת. המשחק הראשון בבית היה מול מכבי נתניה, והפועל סוף סוף ניצחה, 0:3 חלק. לאחר מכן הפסידה הפועל למכבי חיפה בקרית-אליעזר, אבל במחזור ה-21 הושג ניצחון שני בפ"ת, הפעם 0:1 על צפרירים חולון. שני משחקי בית, ומאזן הניצחונות העונתי כבר הוכפל. בשני המשחקים הבאים נאלצה הפועל להתארח פעמיים ברציפות אצל מוליכת הטבלה, בית"ר י-ם, במשחקים שחתמו את הסיבוב השני ופתחו את השלישי, והפסידה בשניהם. ניצחון 1:2 על הפועל ת"א בשבוע שלאחר מכן, אחרי פיגור ועם שער ניצחון עצמי שתי דקות לסיום, שמר על מאזן מושלם בבית והותיר את הפועל בתמונה, אבל הפסד בתוצאה זהה ומשער שנכבש חמש דקות לסיום מול מכבי ת"א כעבור שבוע השאיר אותה מסובכת חזק - שמונה מחזורים לסיום, הפער מבית"ר ת"א שבמקום ה-11 עמד על ארבע נקודות. המשחק הבא, מול מכבי פ"ת, נערך משום מה שוב באיצטדיון ר"ג למרות שהפועל אירחה אותו, מה שלא מנע מהפועל להשיג ניצחון מוחץ, 0:5, שצימק את הפער לנקודה בודדת. במחזור ה-27 הפסידה הפועל לבני יהודה בשכונת התקוה, אבל ניצחון על מכבי נתניה ותיקו בבא"ש חילצו אותה סוף סוף מהמקום האחרון, נקודה אחת מעל בית"ר ת"א. משחק הבית מול בית"ר ת"א במחזור ה-30 הפך כעת ל"משחק העונה" - ניצחון, וסכנת הירידה האוטומטית מהמקום האחרון פוחתת משמעותית. כל תוצאה אחרת, והפועל בבעיה. בדקה ה-69 של משחק זה, לעיני 5,000 אוהדים, כבש אדורם קייסי בבעיטה מרחוק את השער הכי חשוב של העונה וקבע 0:1. שלושה מחזורים לסיום, הפער מהמקום האחרון צומח לארבע נקודות, וכעת ניתן אפילו להציץ בכיוונה של מכבי נתניה שבמקום העשירי והבטוח. תיקו חוץ מול מכבי חיפה מצמק את הפער מנתניה לשלוש נקודות בלבד ומגדיל את הפער מבית"ר ת"א לחמש. ניצחונות בשני המחזורים האחרונים על צפרירים חולון והפועל חיפה הופכים את הפער מן הבית"רים לדו-ספרתי, אבל מכיוון שגם נתניה מנצחת במקביל הפועל נשארת במקום ה-11 ויוצאת לצמד משחקים מכריעים מול מכבי יפו, שסיימה במקום הרביעי בליגה השנייה. שבוע לאחר סיום משחקי הליגה יוצאת הפועל לאיצטדיון גאון, ומהר מאד מסתבר כי היא לא נתונה בסכנה ממשית. המשחק מסתיים ב-0:3 קליל, וכך גם הגומלין בפ"ת, ומסע ההישרדות נחתם בהצלחה. מעניין לציין כי הפועל ניצחה בכל המשחקים שנערכו בפ"ת בעונה זו, ובהחלט יתכן שהכל היה נראה אחרת אילו היתה משחקת שם החל מפתיחת העונה.