עונת 1985

העונה נפתחה במשחק קשה, מול האלופה מכבי חיפה בחוץ, ובהפסד צפוי, 2:0. במשחק הבא נרשם שיפור, עם תיקו אפס ביתי מול בית"ר ת"א, ובמחזור השלישי נרשמים גם שערי זכות ראשונים שמביאים ניצחון חוץ בכפ"ס בתוצאה 1:2. המעניין בניצחון זה הוא ששערים אלו נכבשו ע"י שניים משחקני הרכש החדשים - ניר לוין, חלוץ שהגיע מהפועל מרמורק מהליגה השלישית, וגיל סאבו, קשר שנרכש מהפועל נצרת-עילית מהליגה השנייה. רכש בולט נוסף הוא אלון חזן שהגיע הישר מקבוצת הנוער של הפועל אשדוד, ערך הופעת בכורה במחזור הבא (מכבי יבנה 2:2) וכבש בה את אחד השערים. שלישייה זו התגלתה כחבילת עסקאות בהחלט מוצלחת, ועם שחקנים בעלי ותק של מספר שנים במועדון כמו איתן בודניוק, ניר אלון, אלי מחפוד ורונן הילל, התגבשה קבוצה לא רעה בכלל, במיוחד ביחס למה שהוצג עד כה בשנות ה-80. לאחר הפסד מול מכבי יפו במחזור החמישי, איבד השוער גיא לוי את מקומו בהרכב והוחלף ברוני ג'רבי החל מן המחזור הבא, שבו המשחק, מול מכבי נתניה, לא הגיע לסיומו - בדקה ה-41, אחרי שנתניה השוותה את התוצאה ל-2:2, נזרק בקבוק על הקוון מכיוון יציעי המקומיים והמשחק הופסק. בהמשך השבוע נפסק על ניצחון טכני להפועל, 0:2, מה שכנראה הכעיס את הנתנייתים וגרם להם להביס את הפועל בתוצאה 1:8 במשחק גביע הטוטו שנערך שלושה ימים מאוחר יותר. הניצחון הטכני פתח את הדרך לסדרת משחקים מוצלחת, שהתחילה בשני ניצחונות 0:1 יפים מול בית"ר י-ם בבית והפועל ת"א בחוץ, כשניר לוין כובש את שערי הניצחון בשני המקרים, ומול התל-אביבים אף עושה זאת דקה לסיום. לאחר מכן מגיעות תוצאות תיקו מול הפועל חיפה והכח ר"ג, ובמחזור ה-11 - מגיע הדרבי. עד לאמצע שנות ה-70 שלטה הפועל פ"ת במשחקי הדרבי ללא עוררין, אך עונת 1975/1976, בה הפסידה למכבי פ"ת פעמיים וירדה לליגה השנייה, היוותה נקודת מפנה שלילית. הפועל לא הצליחה לנצח ב-10 משחקי דרבי רצופים, שהתפרשו על פני לא פחות מ-9.5 שנים ארוכות עקב הביקורים הבלתי רצויים בליגה השנייה. הקהל, צמא לניצחון שיחזיר את ההגמוניה, קיבל את מבוקשו לאחר שאיתן בודניוק בפנדל ואלון חזן בנגיחה הפכו יתרון מוקדם של המכבים לניצחון מתוק מדבש, שכבונוס גם הקפיץ את הקבוצה עד למקום הרביעי בטבלה. הרצף המוצלח לא המשיך הלאה, ואחרי הפסד בבא"ש וניצחון על הפועל לוד הגיעו חמישה הפסדים רצופים, שהביאו לנפילה עד למקום התשיעי ונקטעו רק בתיקו מאופס מול מכבי יבנה במחזור ה-19. ניצחון חוץ על מכבי יפו במחזור ה-20 קטע בצורת בת חודשיים וחצי, ולאחר מכן הגיעו שלוש תוצאות תיקו 1:1 מול נתניה, בית"ר י-ם והפועל ת"א, כשבמקביל הפועל רושמת במשחקי הגביע ניצחון חוץ על מכבי חדרה וניצחון דרמטי על הפועל ת"א, שמעלים אותה עד לרבע הגמר, שלב בו לא ביקרה ארבע שנים. המומנטום קצת נהרס עם הפסד להפועל חיפה במחזור ה-24 והפסד בית להפועל כפ"ס שלושה ימים מאוחר יותר שהביא להדחה מן הגביע, אבל עד לסיום הוצגה יכולת טובה ובששת המחזורים האחרונים נרשמו ארבעה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו, שהציבו את הפועל במקום ה-6 מתוך 16. בהחלט עונה לא רעה, במיוחד אם לוקחים בחשבון את השנים הלא מוצלחות שעברו על המועדון, ואלמלא רצף ההפסדים שהגיע באמצע, גם המקום השלישי יכל להיות בהישג יד.