עונת 1963

המאמן מיודראג יובאנוביץ' המשיך בתפקיד עונה נוספת, וסגל הקבוצה קיבל את פניהם של דני גולדשטיין, זלמן גליק, דרור קשטן וציון שרעבי. לעומת זאת, יהודה רביוב, אמנון מזרחי וקלימו בלחסן לא המשיכו לעונה נוספת. העונה נפתחה עם משחק בגביע המדינה מול מכבי נתניה מהליגה השנייה, שכבר הובילה וגם כפתה הארכה, אבל שלמה נהרי הצליח להציל את המצב עם 1:2 בדקה ה-100. פתיחת משחקי הליגה הלכה חלק יותר, עם 0:3 קליל בטבריה, וגם בשני המשחקים הבאים נרשמו ניצחונות, גם אם קצת קשים יותר, על הפועל י-ם והפועל ת"א. שמשון ת"א עצרה את הסיפתח המוצלח עם 1:1 בפ"ת, התיקו הרביעי בחמשת המפגשים האחרונים בין הקבוצות, ושבוע לאחר מכן הגיע גם ההפסד הראשון של העונה, 2:0 מול הפועל חיפה בקרית-אליעזר. הפועל חזרה לעצמה עם 1:2 ביפו מצמד של זכריה רצאבי, והיתה אמורה לפגוש במחזור הבא את מכבי פ"ת, אבל המשחק נדחה ע"י השופט משה מזרחי בגלל תנאי מזג האוויר, למרות שמצב המגרש היה טוב. משחק הצמרת מול בני יהודה במחזור הבא משך אליו 7000 צופים שנדחקו בצפיפות מוגזמת ליציעים בפ"ת. נחום סטלמך שילם את מחיר הבלאגן ששרר במגרש ונפצע בהפסקה לאחר שאוהד שניסה לרדת מן הגג שמעל חדר ההלבשה ניפץ ברגלו את החלון ורסיס זכוכית פגע בראשו. הוא עלה למחצית השנייה כשראשו חבוש ולא יכל לתפקד כהרגלו, מה שלא מנע מזכריה רצאבי לכבוש שער שהבטיח ניצחון 1:2. אחרי תשעה מחזורים, התייצבה הפועל במקום השלישי עם נקודה פחות ומשחק פחות מאשר להפועל ת"א ובני יהודה. תוצאות תיקו בשני המשחקים הבאים, מול הכח ר"ג ומכבי חיפה, הספיקו בשביל לדלג מעל השתיים ולהבטיח את אליפות הסיבוב הראשון. משחק ההשלמה מול מכבי פ"ת נערך שבוע לפני פתיחת הסיבוב השני, ובאופן אירוני תנאי המגרש ומזג האוויר הפעם היו גרועים בהרבה מאשר בתאריך המשחק. הקבוצות נאבקו בבוץ במשך 84 דקות, עד שנחום סטלמך התרומם אל כדור חופשי שהוגבה לעבר הרחבה ונגח אותו בביצוע מושלם פנימה. 0:1, ולהפועל כבר יש פור של שלוש נקודות בפסגה. שתי שלישיות במשחקים שפתחו את הסיבוב השני, לרשת הפועל טבריה והפועל י-ם, כבר הספיקו כדי להגדיל את הפער מהפועל ת"א שבמקום השני. התל-אביבים אירחו את הפועל במשחק הבא, ועשרים אלף צופים באיצטדיון בלומפילד לא ראו אף שער והפער נותר בעינו, עם שמונה משחקים עד לסיום. המשחק הבא נערך במסגרת שמינית גמר הגביע, והפועל הצליחה לנצח 1:2 את מכבי יפו אחרי שספגה שער כבר בדקת הפתיחה של המשחק. גם כעבור שבוע חזרה הקבוצה מפיגור, וניצחה את שמשון ת"א בתוצאה זהה במסגרת המחזור ה-15. לאחר מכן נרשם ניצחון נוסף, על הפועל חיפה, אבל במחזור הבא הפסידה הקבוצה בבית בפעם הראשונה (והאחרונה) לעונה זו, 1:0 מול מכבי יפו משער שנכבש תשע דקות לסיום. הפועל ת"א, שעדיין איישה את המקום השני, סיימה בתיקו וצימקה את הפער לארבע נקודות, והפועל לקחה הפוגה קלה לטובת משחקי הגביע, שם ניצחה 3:5 את הפועל נהריה מהליגה השנייה, על מנת לתהות האם יש סיבה לדאגה. התשובה נחשפה במחזור הבא - לא. הפועל שוב חזרה מפיגור בדרך לניצחון 1:2, הפעם בדרבי כששער הניצחון נכבש ע"י שלמה נהרי דקה לסיום, בזמן שהתל-אביבים שוב הסתפקו בנקודה. הפער גדל לחמש נקודות, ארבעה מחזורים לסיום, והאליפות החמישית נראתה קרובה מתמיד. משחק האליפות יכל להגיע במחזור הבא, מול בני יהודה באיצטדיון בלומפילד לעיני כמעט עשרים אלף צופים, אבל הפעם דווקא היריבה היתה זו שחזרה מפיגור. אחרי יתרון מוקדם מרגלי אבשלום מרכוס, כבש יצחק מזרחי בדקות ה-75 וה-89 וקבע כי למרות הפסדה של הפועל ת"א, שהבטיח מעשית כי האליפות תישאר בפ"ת, ההכתרה הרשמית תיאלץ להמתין לפחות שבוע נוסף. היא אכן הגיע בשבוע שלאחר מכן, ותיקו מאופס מול מכבי ת"א לצד עוד הפסד של הפועל ת"א קבע סופית - הפועל פ"ת אלופת המדינה בפעם החמישית ברציפות! כמעט מיותר לציין כי הישג זה היה חסר תקדים, ועד היום לא שוחזר. המחזור הלפני אחרון הסתיים בתיקו מול הכח ר"ג, ומחזור הסיום סיפק תוצאה מרשימה במשחק שהסתיים בהקפת המגרש עם דגל הקבוצה ודגל המדינה - 1:7 על מכבי חיפה. החיפאים, שעלו למשחק זה בהרכב חסר ושיחקו לאורך רובו בעשרה שחקנים, המתינו למפגש שבאמת עניין אותם, בחצי גמר הגביע. המשחק באיצטדיון בלומפילד, שהיה בשליטת מכבי חיפה, הסתיים ב-1:1. במשחק הגומלין, שנערך באיצטדיון ר"ג, היה זה תורה של הפועל לשלוט, אבל דווקא אז הסתיים המשחק בהפסד כואב, 1:0, ושוב היו אלה החיפאים שהרסו את חלום הדאבל.