עונת 1956

אחרי האליפות ההיסטורית עונה קודם לכן, היה זה טבעי בלבד שבהפועל פ"ת ישאפו להשיג את התואר פעם נוספת. משה וארון המשיך בתפקידו כמאמן-שחקן, אם כי הפעם מיעט לשחק, והקבוצה התחזקה בזכריה רצאבי ושלמה נהרי שרשמו הופעות ראשונות ותפסו במהרה מקום בצמרת הכובשים של עונה זו, מאחורי נחום סטלמך ובועז קופמן. העונה נפתחה בניצחון 1:2 על מכבי חיפה בקרית אליעזר, ולאחר מכן בשוויון 1:1 מול מכבי ת"א בבאסה. אחרי שני משחקי החוץ הקשים הללו התפנתה הפועל ליריבות נוחות יותר, וגברה על מכבי יפו, מכבי נתניה ובית"ר ת"א בקלילות. הבעיה היחידה שהתעוררה במשחקים אלו היתה הרחקתו של יעקב ויסוקר במשחק מול בית"ר ת"א לאחר שחבט בשחקן יריב, וההחלטה להשעותו משישה משחקים. השוער עג'י נעמד בין הקורות במקומו ובמשחק הראשון חסרונו של ויסוקר לא הפריע להביס את הפועל ר"ג ולהעפיל לראשות הטבלה, אבל בשני המשחקים הבאים הגיעו ברצף ההפסדים הראשונים, 2:1 מול הפועל כפ"ס ו-1:0 מול הפועל ת"א. עג'י שילם, ככל הנראה, את מחיר ההפסדים ויוסף נתנזון החליף אותו במחזור ה-9 מול הפועל חיפה. יתרון 0:2 במחצית הפך ל-2:2 בסיום, ובמשחק הבא, מול מכבי פ"ת, התייצב בשער אבשלום שמחי. שוער שלישי בשלושה משחקים. הפועל הגיעה למשחק כשהיא מדורגת במקום השני, ומכבי פ"ת, באופן מפתיע, נמצאת במקום הראשון עם יתרון בן שלוש נקודות. הקבוצות הפנימו את המעמד המחייב, וסיפקו לקהל משחק יוצאת דופן. 0:1 של מכבי פ"ת הפך ל-1:2 של הפועל במחצית, שהפך ל-2:4 של מכבי בדקה ה-68. הפועל לא נשברה, ובועז קופמן ושלמה נהרי כבשו בדרך ל-4:4 דרמטי. מעניין לציין כי נהרי נקרא להרכב רק ברגע האחרון עקב אי הגעתו של אשר זליקוביץ', ולכן שותף במשחק בין קבוצות המילואים שנערך לפני כן ובסה"כ השלים קרוב לשלוש שעות רצופות של משחק לפני שכבש את השער. 0:3 על מכבי רחובות במשחק האחרון של הסיבוב צימק את הפער ממכבי פ"ת שבמקום הראשון לנקודה בודדת, אך במשחק הבא הגיע הפסד ביתי למכבי חיפה שהוריד את הקבוצה למקום הרביעי. למרות זאת, הפער מן המקום הראשון נותר נקודה אחת, כשארבע הקבוצות מפ"ת ות"א צמודות זו לזו. אחרי 1:1 מול מכבי ת"א ו-3:3 מאכזב, אחרי יתרון 1:3, מול מכבי יפו, גדל הפער לשתי נקודות, אבל 0:6 מרשים על מכבי נתניה ו-1:2 סולידי על בית"ר ת"א הספיקו כדי לעלות למקום הראשון בסיום המחזור ה-16, שישה מחזורים לסיום. אליפות שנייה ברציפות נראתה כעת כאפשרות ריאלית, אך הפועל ת"א (עם אותו מספר נקודות), מכבי ת"א ומכבי פ"ת (עם נקודה אחת פחות), לא נתנו מרווח נשימה גדול מספיק על מנת שיהיה אפשר אפילו להתחיל לחשוב על חגיגות. ניצחונות 2:5 על הפועל ר"ג ו-0:4 על הפועל כפ"ס הספיקו כדי לנער מטרד אחת, מכבי פ"ת, אבל התל-אביביות ניצחו גם הן ונותרו צמודות. במחזור ה-19 התארחה בפ"ת הפועל ת"א למשחק חשוב ביותר, וניצחה הודות לשערים של מיכאל מיכאלוב ואשר בלוט, כשיעקב ויסוקר רק מצמק את התוצאה בפנדל. הפסד גם במחזור הבא, 1:0 להפועל חיפה, סתם את הגולל על מאבק האליפות של הקבוצה, עם ירידה למקום הרביעי והגדלת הפער מן המקום הראשון לשלוש נקודות. במחזור הלפני אחרון ניצחה הפועל 1:3 את מכבי פ"ת, ודילגה מעליה בטבלה אל המקום השלישי, אבל במקביל ניצחונותיהן של שתי התל-אביביות חיסלו גם את הסיכויים התיאורטיים לאליפות והותירו את ההכרעה לדרבי התל-אביבי שנערך במחזור הסיום. המנצחת והאלופה היתה מכבי ת"א, והפועל ניצלה את ההזדמנות כדי לנצח 0:3 ברחובות ולטפס אל המקום השני.