1986/1987 · ליגה · מחזור 15
12' גדעון דמתי ⚽
תאריך: 31.01.1987
מגרש: פתח-תקוה
קהל: 1,500
שופט: אריה פרוסט
אירועי משחק
12′⚽גדעון דמתי
הרכב הפועל פתח-תקוה
סיכום
הפועל פ"ת מאבדת גובה אל הבינוניות האפורה של מרכז הטבלה. כמעט חדשיים, מאז חנצחון היוקרתי בדרבי (0-1) לא רשמה 3 נקודות במאזנה. אתמול, בשעת בוקר מוקדמת ולוהטת, מול שמשון ת"א, הוכתה, לראשונה העונה בביתה, 1-0.
אמנם אין מקום לפאניקה בקבוצה שכל-כך הצליחה בפתיחת העונה, אבל כל עין מנהלת וקובעת בקבוצה, חייבת לראות את בעיית היכולת של הקבוצה להבקיע, יכולת הצורמת במיוחד, אם זוכרים מה קרה לפני חודשיים, כשהגנות מנוסות התמוטטו בביתן בפני פ"ת.
אין לי ספק שלמדו את השיטה של גרנט ושפיגל. שמשון הוכיחה זאת. כל מה שדרוש היום לעצור את הסגנון המתפרץ והשובר מצב סטטי להתקפת מתפרצת של שחקנים רבים - הוא לשמור את ניר לוין(אורי כהן) ולהשאיר בלם מטאטא מאחור (ברדה, שלא חצה את מרכז המגרש) כדי לעצור את כדורי העומק לניר, אותם, ביום טוב, הוא יודע בהטעיות גוף להשיג, לאחר סילוק שומרו וחיתוך הכדור מהכנף לפריצה לרחבה.
והיתה עוד משימה לשמשון הטאקטית, כמו שלא ראיתיה העונה - לא לאפשר לאלון חזן לשבור את הקו של ברדה בכדורי עומק. המאמן גרונדמן, לא טירון בליגה הזאת, איפשר לחזן, הקשר היחיד היודע למסור ולבעוט בפ"ת, לשלוט בכדורי הרוחב.
אבל רק ניסה לחפש את בסון (אף פעולה חיובית) ולוין, נצמדו אליו און דהרי (לכן הוצב בקישור) ואבי מלכה, ששיחק, שלא כהרגלו, כקשר הורס שמכוון מאחור כדורים לדמתי.
זאת היתה הטאקטיקה של יענקליה גרונדמן והיא שברה את חוט השדרה של פ"ת וניצחה אותה. שלמה מזרחי, כשהאוויר היה בפתיחה בריאותיו, שילח את חבריו לכמה מצבים שהגנת פ"ת, חסרת המנהיג (איתן בודניוק,( לא ידעה מה לעשות עימם. בדקה ה-12 הגביה "מומי" קרן מימין וגידי הישיש-הצעיר (35) כופף גופו ונגח בכדור הנמוך לפינה הרחוקה. 0-1 שמשון.
יום-טוב שוקרון, אתמול בקישור, מצא את מקומו (סוף סוף) במגרש. עבודת התקיפה שלו היתה כרגיל מפוזרת, אך את הקרדיט הוא חייב לקבל בזכות הלחץ שהפעיל על קשרי פ"ת. עובדה, אלון חזן ובני קוזשוילי, שיחד עם בסון שיחקו למרות טשטוש לוחות הזמנים ועייפות הטיסה מאוקלנד, איבדו את הצפון בארגון המשחק.
חזן, למרות מסירות יפות, חשש לקחת אחריות ומנהיגות (רק זה, ולא דבר אחר יעצרך מלהיות כוכב, אלון). וזה, בדיוק, מה שרצה גרונדמן. שמשון עוד הצטערה על החמצת המשחק בדקה ה-14 - דמתי הקשית בחוכמה מעל ג'רבי וכדורו פגש במשקוף ונהדף לרגלו של יובל קפיטולניק שהטיסה אותו מהאויר לתוך פרצופו של ג'רבי - אבל ירדה ועיבתה את הגנתה. אפילו אבינועם עובדיה, קצת פצוע, לא חיפש הרפתקות.
ופ"ת תקפה ותקפה ושיגעה את אוהדיה. עד לדקה ה-) 75מחפוד נגח למשקוף) לא ראה אבי חדד, ההססן בגבהים, שום סכנה לרשתו המשתזפת. למרות הלחץ העצום (והאופטי) אני מהמר שגם יענקל'ה לא חשש. רק גרנט וגיורא צריכים לשבת השבוע לבדם, לסגור את הדלת, ולחשוב איך שוברים את שיטת ההתקפה שלהם שפשטה את הרגל.
הפועל פ"ת: רוני ג'רבי; לסרי, מרקוס, ניר אלון, דוד לוי (נהרי); קוזושוילי, מחפוד, איליה, חזן (קייסי); לוין, בסון.
שמשון ת"א: אבי חדד; אבינועם עובדיה, ברדה, אורי כהן, הלוי; דהרי, אבי מלכה, שלמה מזרחי, יום-טוב שוקרון (יוסי כהן); גדעון דמתי, קפיטולניק (זכרוני).
אמנם אין מקום לפאניקה בקבוצה שכל-כך הצליחה בפתיחת העונה, אבל כל עין מנהלת וקובעת בקבוצה, חייבת לראות את בעיית היכולת של הקבוצה להבקיע, יכולת הצורמת במיוחד, אם זוכרים מה קרה לפני חודשיים, כשהגנות מנוסות התמוטטו בביתן בפני פ"ת.
אין לי ספק שלמדו את השיטה של גרנט ושפיגל. שמשון הוכיחה זאת. כל מה שדרוש היום לעצור את הסגנון המתפרץ והשובר מצב סטטי להתקפת מתפרצת של שחקנים רבים - הוא לשמור את ניר לוין(אורי כהן) ולהשאיר בלם מטאטא מאחור (ברדה, שלא חצה את מרכז המגרש) כדי לעצור את כדורי העומק לניר, אותם, ביום טוב, הוא יודע בהטעיות גוף להשיג, לאחר סילוק שומרו וחיתוך הכדור מהכנף לפריצה לרחבה.
והיתה עוד משימה לשמשון הטאקטית, כמו שלא ראיתיה העונה - לא לאפשר לאלון חזן לשבור את הקו של ברדה בכדורי עומק. המאמן גרונדמן, לא טירון בליגה הזאת, איפשר לחזן, הקשר היחיד היודע למסור ולבעוט בפ"ת, לשלוט בכדורי הרוחב.
אבל רק ניסה לחפש את בסון (אף פעולה חיובית) ולוין, נצמדו אליו און דהרי (לכן הוצב בקישור) ואבי מלכה, ששיחק, שלא כהרגלו, כקשר הורס שמכוון מאחור כדורים לדמתי.
זאת היתה הטאקטיקה של יענקליה גרונדמן והיא שברה את חוט השדרה של פ"ת וניצחה אותה. שלמה מזרחי, כשהאוויר היה בפתיחה בריאותיו, שילח את חבריו לכמה מצבים שהגנת פ"ת, חסרת המנהיג (איתן בודניוק,( לא ידעה מה לעשות עימם. בדקה ה-12 הגביה "מומי" קרן מימין וגידי הישיש-הצעיר (35) כופף גופו ונגח בכדור הנמוך לפינה הרחוקה. 0-1 שמשון.
יום-טוב שוקרון, אתמול בקישור, מצא את מקומו (סוף סוף) במגרש. עבודת התקיפה שלו היתה כרגיל מפוזרת, אך את הקרדיט הוא חייב לקבל בזכות הלחץ שהפעיל על קשרי פ"ת. עובדה, אלון חזן ובני קוזשוילי, שיחד עם בסון שיחקו למרות טשטוש לוחות הזמנים ועייפות הטיסה מאוקלנד, איבדו את הצפון בארגון המשחק.
חזן, למרות מסירות יפות, חשש לקחת אחריות ומנהיגות (רק זה, ולא דבר אחר יעצרך מלהיות כוכב, אלון). וזה, בדיוק, מה שרצה גרונדמן. שמשון עוד הצטערה על החמצת המשחק בדקה ה-14 - דמתי הקשית בחוכמה מעל ג'רבי וכדורו פגש במשקוף ונהדף לרגלו של יובל קפיטולניק שהטיסה אותו מהאויר לתוך פרצופו של ג'רבי - אבל ירדה ועיבתה את הגנתה. אפילו אבינועם עובדיה, קצת פצוע, לא חיפש הרפתקות.
ופ"ת תקפה ותקפה ושיגעה את אוהדיה. עד לדקה ה-) 75מחפוד נגח למשקוף) לא ראה אבי חדד, ההססן בגבהים, שום סכנה לרשתו המשתזפת. למרות הלחץ העצום (והאופטי) אני מהמר שגם יענקל'ה לא חשש. רק גרנט וגיורא צריכים לשבת השבוע לבדם, לסגור את הדלת, ולחשוב איך שוברים את שיטת ההתקפה שלהם שפשטה את הרגל.
הפועל פ"ת: רוני ג'רבי; לסרי, מרקוס, ניר אלון, דוד לוי (נהרי); קוזושוילי, מחפוד, איליה, חזן (קייסי); לוין, בסון.
שמשון ת"א: אבי חדד; אבינועם עובדיה, ברדה, אורי כהן, הלוי; דהרי, אבי מלכה, שלמה מזרחי, יום-טוב שוקרון (יוסי כהן); גדעון דמתי, קפיטולניק (זכרוני).
קישורים
תמונות וגלריות
כתבות
טבלה לאחר המשחק
| # | קבוצה | נק׳ |
|---|---|---|
| 1 | בית\"ר ירושלים | 34 |
| 2 | בני יהודה | 25 |
| 3 | מכבי תל-אביב | 23 |
| 4 | שמשון תל-אביב | 23 |
| 5 | הפועל כפר-סבא | 23 |
| 6 | מכבי חיפה | 23 |
| 7 | הפועל לוד | 22 |
| 8 | הפועל תל-אביב | 22 |
| 9 | הפועל פתח-תקוה | 21 |
| 10 | מכבי פתח-תקוה | 18 |
| 11 | הפועל באר-שבע | 18 |
| 12 | מכבי נתניה | 17 |
| 13 | בית\"ר תל-אביב | 16 |
| 14 | מכבי יבנה | 15 |
| 15 | מכבי יפו | 11 |
| 16 | בית\"ר נתניה | 7 |